הרפורמה המשפטית על פי חזון הנביאים

חג שבועות מציין את קבלת התורה בהר סיני, עם כל הגילויים והנסים שהתרחשו שם.
למעשה, היו גילויים נוספים של מתן תורה במדבר ובכניסה לארץ ישראל.

כך כותב הרב חרל"פ בספרו על ספר ויקרא.
הגילוי הראשון קרה בהר סיני מתוך קולות וברקים, מפי הקב"ה עצמו. בני ישראל לא הורשו לעלות להר סיני, כי לא היו ראויים מבחינה רוחנית.

הגילוי השני קרה באופן רצוף במדבר, בתוך האוהל מועד. הגילוי הזה היה ארעי, כאשר האוהל אינו בנין של קבע.
הגילוי השלישי התרחש בערבות מואב, לקראת הכניסה לארץ ישראל ופטירת משה רבנו. הפעם, מדובר בברית של קבע שתחייב את עם ישראל לדורותיו.

כמו שכתוב: וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן (דברים כט,ח).
הרב חרל"פ מקשר את שלושת הגילויים של מתן תורה לשלושה שמות שהאבות קראו להר הבית: 'הר', 'שדה' ו'בית'. (ראה מקור בהמשך).

אברהם אבינו כינה את הר הבית- 'הר', יצחק אבינו-'שדה' ויעקב אבינו-'בית'.

'הר' הוא כנגד מתן תורה בהר סיני, 'שדה' כנגד גילוי התורה מתוך האוהל מועד ו'בית' כנגד חידוש קבלת התורה בכניסה לארץ.
כמו שכתוב בתלמוד הבבלי: " ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב {ישעיהו ב':ג'} והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו' אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק. אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר {בראשית כ"ב:י"ד} אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר {בראשית כ"ד:ס"ג} ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר {בראשית כ"ח:י"ט} ויקרא את שם המקום ההוא בית קל." (פסחים, דף פח/א).

הרב חרל"פ מחדש חידוש נפלא, עבור שלושת הכינויים של הר המוריה על ידי האבות.

ראשית, ה'הר' מסמל דבר שהוא מרוחק מאתנו ואינו בר השגה. כך אברהם אבינו התייחס להקב"ה, כאל ישות נבדלת ומורמת מעל הבריאה.

יצחק אבינו שבא מזרע של צדיק, מכונה 'עולה תמימה', מרגיש קרבה גדולה יותר לשכינה. לכן הוא קרא להר המוריה 'שדה', כאשר כולם נמצאים באותו מישור, סמוך אחד לשני. המדרגה הזאת עדיין חסרה, כאשר היא זמנית.

יעקב אבינו שהוליד זרע קדוש של השבטים, הרגיש קרבה גדולה יותר להקב"ה דרך קבע, לכן כינה את הר המוריה: 'בית'.
כאשר דיירי הבית יושבים יחד ומרגישים קרובים אחד מהשני במקום של קבע. כמו שכתוב: "...השגתו של אברהם היתה בבחינת הר שהשיג את ה' יתברך כפי גדלותו העליונה שהיא למעלה מכל המושגים של המשיגים, ולפיכך ראה את ה' יתברך כאילו עומד על הר, ויצחק.....ראה כבר את דבקות ישראל עם אביהם שבשמים בבחינת הדבקות על ככר אחד, אבל רק בתכונת אוהל ארעי כאהל על פני השדה, ויעקב שהיה כולו זרע אמת ראה עוד יותר איך שדבקותו היא בבחינת קבע." (מי מרום, ויקרא, בהר בחוקתי דף קיא).
נראה לומר, שגם היום, חלק מהעם מסתכל על הר הבית ובית המקדש כאל דבר מרוחק ומורכב, כמו אל הר. הם טוענים שזה לא דבר ריאלי ולא על סדר היום, אלא זה חלום רחוק. יש אחרים שלא מתייחסים כלל למקום המקדש, זה עבורם מעין שדה שמטיילים בו ללא יחס מיוחד. אלה אדישים לכל נושא המקדש ומצוותיה.

יש קבוצה נוספת הרואים בהר ה', בית לכל דבר. הם עולים להר הבית בטהרה וכמהים לחידוש העבודה ובנין בית המקדש השלישי.
אם נתבונן בהמשך הפסוק שהבאנו ממסכת פסחים, נגלה שהנביא ישעיה בנבואות הנחמה שלו, רומז למתן תורה, כמו שכתוב:
וְֽהָלְכ?וּ עַמִּ?ים רַבִּ?ים וְאָֽמְרוּ? לְכ?וּ׀ וְנַעֲלֶ?ה אֶל־הַר־ה' אֶל־בֵּית? אֱלֹקי יַעֲקֹ?ב וְיֹרֵ?נוּ? מִדְּרָכָ?יו וְנֵלְכָ?ה בְּאֹרְחֹתָ?יו כִּ?י מִצִּיּוֹן? תֵּצֵ?א תוֹרָ?ה וּדְבַר־ה' מִירוּשָׁלָֽ?ים׃ (ישעיה ב,ג).

ראוי לציין שהנבואה זאת על אחרית הימים, התגלתה גם למיכה. כאשר הפסוק הזה מופיע בצורה זהה ממש (ראה מיכה ד,ב).
הכפילות של הנבואה הזאת, מעידה על חשיבותה.

המלב"ים מפרש, שהתורה יוצאת מירושלים לכל העולם דרך הסנהדרין היושב בבית המקדש, בלשכת הגזית. בנוסף לסנהדרין, נמצאים המלך מזרע של דוד המלך, הכהן הגדול והנביאים. למעשה, ירושלים תהיה מרכז המנהיגות הרוחנית והפוליטית של עם ישראל.

בנוסף לכך, הנביאים מציינים שהגויים אף הם יכירו במרכזיות של ירושלים בתחום המשפט והצדק העולמי. כמו שכתוב: "...מציון, ששם היה מושב הסנהדרין והכהן גדול ומלכות בית דוד תצא תורה, לכל העולם כמו שכתוב: כי יפלא ממך דבר למשפט וכו' וקמת ועלית וכו', וזה היה רק בציון, ודבר ה', הוא דבר הנבואה (תצא) מירושלם, ששם היו הנביאים מתאספים, שואבים רוח ה' בכל העיר, כי הנביאים לא ישבו בלשכת הגזית וכל זה דברי העמים זה לזה:" (מלבי"ם, ישעינו, ב,ג).

אנחנו זוכים לראות במו עינינו עד כמה הגויים חפצים בירושלים. לאורך ההיסטוריה, ראינו עד כמה הדתות ניסו לשלוט על ירושלים.
זה לא דבר חדש!יותר מזה, הגויים רוצים להתערב בנושא לכאורה פנימי, של שינוי המערכת המשפטית הישראלית.

לאור הנבואות של ישעיהו ומיכה, ניתן להבין מדוע, כי הם מרגשים שייכות למשפט שיוצא מירושלים.
נראה לומר, שהרפורמה המשפטית נמצאת בראש סדר היום הציבורי, כי אנחנו בעיצומו של הגאולה.
עמוק בתוכנו, כולנו רוצים את הסנהדרין, אבל אין אנחנו יודעים איך להוציא את זה מעומק נשמתנו לדבר מעשי.
חלק מהעם רוצה רפורמה וחלק אחר חושש מפני השינויים המוצעים. כולם מסכימים, שהמערכת המשפטית הקיימת אינה אידאלית ומלאה בחסרונות.

אנחנו שואפים למערכת משפט מבוססת על התורה ועל השכל האלוקי בלבד: כִּ?י מִצִּיּוֹן? תֵּצֵ?א תוֹרָ?ה
השכל האנושי אינו מסוגל לפסוק משפט אמת, שיהיה מקובל לעם ישראל ולאומות העולם.
אני מקווה שהשאיפה של כל מי שמחובר לשורש עם ישראל, היא לחדש את הסנהדרין בלשכת הגזית.

ישנו מדרש נפלא שאומר, שבזמן הגאולה הכול יהיה תלוי בציון- הר המוריה, כמו שכתוב:
"אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל אֵינָן אֶלָּא מִצִּיּוֹן, יְשׁוּעָה מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י״ד:ז׳): מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. עֹז מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק״י:ב׳): מַטֵּה עֻזְךָ יִשְׁלַח ה׳ מִצִּיּוֹן. בְּרָכָה מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קל״ד:ג׳): יְבָרֶכְךָ ה׳ מִצִּיּוֹן. שׁוֹפָר מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב׳:א׳): תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, טַל וּבְרָכָה וְחַיִּים מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קל״ג:ג׳): כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם. תּוֹרָה מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ב׳:ג׳): כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה. עֶזְרָה וְסִיּוּעַ מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ׳:ב׳): יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, מִקִּדּוּשׁ מַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ, (תהלים כ׳:ב׳): וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ מִצִּיּוּן מַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֶךָ." (ויקרא רבה כד,ב).

אני מתפלל שעם ישראל יבין את משמעות הנבואות של אחרית הימים ויקבל אותם מתוך הכנעה ושמחה.

בע"ה נתחבר לציון ונזכה לכל הברכות והשפע המגיע לעם ישראל וכך נבנה יחד את בית המקדש השלישי בב"א.


המאמר מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה ומרסל מזל טוב בת פתחון.